אולי פשוט הכל היה לי מתוכנן מדי...
פשוט ישבתי שם ולא הרגשתי כלום.שמעתי את הלב שלו דופק ראיתי אותו שמח רוצה לעוד.
ואני פשוט כבויה. אני חושבת שזאת החותמת שאומרת לי נסיתי ואני עדיין לא מרגישה כלום, אולי משהו לא בסדר בי...
אולי אני לא אוהבת בנים?
אני מתבאסת ומרגישה תחושה מגעילה אני רוצה לשרוף את העולם, להיות בתוך מיטה ולא לקום ממנה.
אחרי שהוא הלך ניסיתי להוציא את התחושה הזאת ממני התקלחתי,צחצחתי שיניים אבל זה לא עובר.
לא יודעת ממה שמחתי יותר ברגע הזה מזה שהתנשקתי וסיימתי את זה,או מזה שכולם ידעו שהתנשקתי.
עצוב לי מבפנים שכל כך חשוב לי מה יגידו....
רק מחשבות עוברות לי על העתיד,אני רואה אותי שמחה ומאוהבת לא דופקת חשבון,מחזיקה למי שאני באמת אוהבת את היד מנשקת את מי שאני באמת אוהבת,מרגישה את מה שבאמת החיים האלה נותנים לנו להרגיש את הפרס הזה... זה יגמר בסוף אני אומרת לעצמי.
;){kind=link}