אני בת 15 ולאחרונה עולות לי מחשבות ושאלות על החיים,על המוות,על הדת...
כבר זמן רב שאני לא מצליחה למצוא תשובות לשאלות שלי. זה בחלומות,זה ברגעים,זה בבקרים.
המוות לא עושה את החיים,החיים עושים את החיים. זה לא מה שחשוב בחיים האלה אני אומרת לעצמי בדמעה. הלוואי ויכולתי לסלק את המחשבות האלה להיות הילדה שהייתי קודם שכל מה שהיה אכפת לה זה חברים ומראה חיצוני... אבל לא. השתנתי. וזה מה שייתן לי את התשובה מי אני ומה אני הולכת להיות.
התבגרתי לגמרי,אני אדם שונה משנה שעברה... ומה אני יכולה להגיד עוד? תנצלו את הרגע....
כולם מתים,אבל לא כולם זוכים לחיות ונכון שזה מפחיד והעולם הזה גדול ומטורף. אבל כל מי שקורא את הפוסט הזה,כל מי שמרגיש,כל מי שנושם. זכה.:)







