אני מפחדת,מפחדת להיות לבד,מפחדת להיות בצד ולא לבלוט. אני לא צועקת ואני לא בולטת אני,אני. ומי שלא מוכן לקבל אותי לא צריך.
הגעתי להשגים ולציונים מרשימים,אני מקווה להמשיך בדרך הזאת. ולהיות מאושרת בסך הכל החיים שלי הולכים להשתנות בטירוף.
אז בתחילת הפוסט כתבתי שהחיים לקחו אותי למקום שונה והתכוונתי בזה שתחילה הייתה לי חברה הכי טובה ממש כמו אחות ולצערי נפרדו דרכנו בכיתה ט' והתחברתי לילדים אחרים שאני לא ממש מתה עליהם...הייתי רוצה להיות איתה ועם החבורה שלי של פעם. אבל זה המצב וזה מה שהגורל הכתיב לי.
איך שנה אחת יכולה פשוט לשנות לי את הגורל? זה פשוט מטורף!
אז לכולם... כל אחד עולה לכיתה שונה ומתחיל דרך חדשה. אני מאחלת לכם להנות ולנצל ולא להתבאס!בית ספר זה לא לכל החיים זה רק כמה שנים בודדות וצריך לנצל את הרגע שאנחנו עוד צעירים ויכולים להיות מאושרים. זה באמת לא כל כך נורא.
אוהבת אותכם חברים בהצלחה לכולם! תנצלו כל רגע והכי חשוב תהיו עצמכם!
;){kind=link}