מפגר. האמת שזה אחד הימים העצובים שהיו לי הרבה זמן אני שקועה בדיכאון קיומי, בדיכאון חברתי זה לא שאין לי חברים אני פשוט באמת לא רוצה להיות איתם...מנסה לחפש את עצמי כל הזמן. נמאס לי לחשוב,נמאס לי לתת לעצמי תשובות נכונות ולא נכונות,בכנות נמאס לי מעצמי.
הייתי אבודה היום קצת לקחתי סיגריה (אני לא מעשנת בחיים) ובכל נשימה הוצאתי את כל הכאב שיש לי בלב. אני לא יודעת מה אתם חושבים עליי קצת מוזר לעשות דבר כזה,לא אחראי ואולי המצב שלי לא כזה גרוע ותמיד יכול להיות יותר גרוע אבל זאת פעם ראשונה שהרגשתי שהשתחררתי...מעצמי,מהמחשבות נתתי באופן מדומה לנשיפות מהסיגריה לשחרר כאב ועוד כאב...
להשתחרר-להפסיק להיות כל כך כבדה לתת לחיים לזרום. אני אמצא את הדרך להתגבר על המכשולים,למצוא את המסלול שלי ולהמריא לאט לאט.
יהיו התרסקויות אבל דווקא מההתרסקות אפשר להמריא למקום גבוהה יותר.
אז שבוע טוב,תהיו אתם ומה שצריך לקרות יקרה...
ממני 3>
;){kind=link}