העניין ביום הזה הוא שאנשים שאתה אוהב חוגגים את עצם הקיום שלך.
היה לי יום הולדת וכל מה שהיה חשוב לי לחשוב זה רק לשמוח,רק לא להיות עצובה,רק לא להיות חסרת ביטחון,רק ליהנות לא משנה מה יקרה.
וניסיתי אבל בכנות,משהו מרגיש לי חסר.
זה קשה למלא את החסר הזה כאשר בסוף היום אתה לבד,עם עצמך מתמודד עם האמת ולא עם המציאות המתוכננת בראש.
בא לי לשכוח מזה,מהחסר הזה,לדעת ליהנות גם בלי אבל אולי זה לא המקום הנכון ולא הזמן הנכון.
בחירות אף פעם לא היו לי דבר קל,רגשות אף פעם לא היה לי קל להביע אבל לאט לאט אני הופכת לבן אדם שאני רוצה להיות
לאדם שאני שואפת להיות.
אני פשוט מחכה לאדם הנכון שיוציא אותי מתוך הבועה הזאת.
לאדם שילמד אותי שלווה מה היא,שילמד אותי אהבה מה היא.
אבל לחכות זה דבר גרוע לא? אתה כל כך עסוק בסוף המטרה שאתה שוכח את הדרך.
אתה מדלג על עצמך.
האמת שקצת נמאס לי מהחפירות של עצמי,אולי כפתור להפסקת המחשבות מישהו?
השאיפה שלי היא פשוט משהו שימלא לי את החסר הזה וזה יהיה קשה למצוא אבל זה יגיע אני בטוחה,אני פשוט אמשיך בטוב וברע ולא משנה מה יקרה וכמה זמן זה ייקח אני יודעת שאני פשוט צריכה לסמוך על עצמי ולאהוב את עצמי קודם כל ואז לאהוב את העולם.
לילה טוב ושנזכה לשנה הבאה.
;){kind=link}