אם אני נגררת?אני לא חושבת,זאת הייתה חוויה וזה היה מבחירה האמת,שלא באתי לפה להוכיח למה אני צודקת.
אני הרגשתי שאני שווה משהו,שיש לי חיים מגניבים ושאני נהנית מהחיים.
זה היה ככה באותו הרגע וזה נמשך יום אחרי ועד עכשיו,פתאום אני מרגישה ביטחון ושאני מתחילה להשתנות.
אני לא רוצה! אני רוצה להמשיך להיות אני ולאהוב את עצמי לא להיות מישהו אחר,אני רוצה להיות בן אדם טוב.
זה כל מה שאני רוצה.
אבל זה כיף להרגיש בעננים,זה כיף להרגיש שאני חווה חוויות.
לא רציתי לכתוב את הפוסט הזה פה בהתחלה,אמרתי שכדאי שאני אשאיר את זה פשוט,שאני לא אתעמק במחשבות ובעומק החוויה
כי תמיד אני מרגישה רע שאני יוצאת מפה ואז נשאר לי חומר למחשבה.
אבל הפעם זה שונה... הפעם אני מרגישה ביטחון... ואני לא רוצה שזה יעבור.
אני רוצה להיות בטוחה בעצמי כל החיים,לא להשתמש בחוסר הביטחון והחוסר האהבה שלי כלפי עצמי במטרה להשליך את זה על חברים שלי.
לא כולם מושלמים,לא כולם כמוני וזה בסדר,כל עוד אני אוהבת את עצמי.
;){kind=link}