א. שלום לך נאיה היקרה, ואין לי כל ספק ולו הקל שבקלים שאת בת אדם מקסימה משכמך ומעלה (איך אני יודע? הראדאר שלי רגיש ונקי ואני סומך עליו שהוא יודע להבחין בין עיקר לתפל).
ב. אם מצאתי לנכון להתייחס ולהגיב, אז ברור לי מאיליו שעל תגובתי להיות מושקעת ומהוקצעת ברמה שתצדיק את קיומה וכמובן שיהיה ניתן לדלות ממנה את התכלית אשר לשמה היא נועדה.
ג. בחסות המדיה הקיימת בימינו, קשה מאוד שלא להיות מודע לכל מחקר, נושא ועניין שתופס כותרות, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר באדם שוחר מחקרים שכמותי, על כן היי סמוכה ובטוחה נאיה שאני מעודכן היטב בכל אותם מחקרים אמפיריים מעמיקים גם בנישה השנויה במחלוקת הזו. כך שאני יכול לבשר לך שעדיין לא נמצא שום מחקר אמפירי שיש בכוחו להוכיח נחרצות ובאורח חד משמעי שאכן הנטייה המינית לכאורה היא, היא שקובעת את המשך הנתיב ואת אחרית תכליתו.
ד. נאיה - ברמת התכלית החיים פשוטים וכלל אינם סבוכים - לפחות לא כפי שחלק ניכר בציבור מנסה במאמץ יתר לצייר אותם. לכן אשתמש בדוגמא פשוטה שיכולה להמחיש לכל בר דעת ברמה הבסיסית ביותר כיצד מתנהל הטבע המהותי:
להלן הדוגמא: הנושא בו אנו דנים, פועל ואף מקביל בתכליתו לצמח מזן מטפס כלשהו, צמח שאוחז בכל אלמנט הנקרה בדרכו על מנת לצמוח מעלה, לגדול, להתעצם עד הגיעו אל שיאו העצמי. שאלה: לאן צומחות פניו של הנבט הצעיר הצומח, הרי הנבט עיוור ואינו יכול להבחין בדרכו, לאן הוא מבקש לפנות, לאן הוא רוצה ומשתוקק כ"כ להגיע? והתשובה הטבעית היא כמובן: הצמח שואף מעצם מהותו לטפס, לגדול ולצמוח אל על בכיוון האור, דהיינו אל מקור האור הקרוי בלשוננו 'שמש'. כעת אנחנו מבינים ויודעים באורח חד משמעי וללא ספק שהצמח נמשך בעוצמה רבה אל קרני אור השמש, כמו כן אנחנו מודעים ויודעים בנשימה אחת שאלמלא אור השמש, הצמח לא היה מסוגל לשרוד את יומו ושלא נדבר על הטיפוס מעלה.
תעלומה : מדוע צמח בריא וטהור ישאף מרצונו הטבעי לצמוח דווקא בכיוון המנוגד לכיוון אור השמש באורח קיצוני כשבעצם מלכתחילה הצמח מבקש, מתגעגע, אוהב ושוחר לגעת בשמש?
פיענוח : משום שגורם אנונימי התערב בתהליך הגדילה והצמיחה של הצמח. אותו גורם אלמוני החליט מסיבה השמורה עימו, לנתב דווקא את דרך צמיחתו לכיוון המנוגד לטבעו המהותי. וכמובן שהצמח אינו מסוגל להביע התנגדות לכיוון איליו החוט מנחה אותו, חוט שנמתח לפניו כמו נתיב ברור שמוביל אותו הלאה קדימה...
כל תינוק, כל פעוט וכל ילד צעיר נתונים בסכנה רצופה ומתמדת של איבוד נתיב המלך המוביל אותם בדרכם אל מקור האור, ובמילים אחרות - איבוד כיוון הגדילה אל פסגת העצמיות של האדם עצמו. הסכנה האורבת לכל פעוט עד גיל 4 לכל הפחות, עשויה לנבוע מאינספור מקורות או גורמים אנונימיים לכאורה. הפעוט אינו יכול לגונן על עצמו, על גופו ושבעתיים על נפשו. אי לכך כל פעוט "זוכה" לעתים להיות מותקף שלא בהכרח בדרך אלימה - אלא דווקא באמצעות מגע רך ועדין כמו לטיפה אסורה שאינה במקומה ושאינה בזמנה.
הגורם האנונימי עשוי להיות כל אחד ואחת- החל מהאפוטרופוס הראשי שהוא למעשה ההורה הביולוגי והנפשי, כמו האימא או האבא של הפעוט ואו שניהם גם יחד בנפרד ואו להפך שניהם יחדיו בשיתוף פעולה מלא. תפעות מעין אלו עשויות להתחולל בקרב הורים גרושים שצמחו אף הם בבתים אלימים או פוגעניים בדרכים כלשהן. מקורות אנונימיים נוספים שעשויים לחדור לחלל האינטימי של העולל הצעיר, החשוף והבלתי מוגן הם השכן או השכנה הצעירים שמתגייסים לתפקד על תקן שמרטפים כשהתהליך על פניו מתחיל בתום לב ובנורמטיביות סבירה ולגיטימית, עד שלפתע פתאום קורה המשבר הבלתי נמנע כמו במקרה הבא בו שמרטף צעיר, נחמד ומופנם (14) עשה מעשים מגונים בפעוטה עליה הופקד לשמור ולגונן. מעשיו של זה נבעו בשל סיבות עלומות לכאורה אך בנבירה קלה לעומק הסתבר שהנער נשא בבטנו מטען שלילי לא קל אשר נבע למעשה מכעסו כלפי אבי הפעוטה, זאת משום שבשבוע שחלף החליט הנ"ל להפחית מתשלום השעתי של דמי השמרטפות. הנער המופנם חש מקופח אך התבייש להביע התנגדות ולכן דחק את הידיעה המקפחת בקרבו וקיבל את הדין בשלווה מעושה ובעיניים עגומות.
בסבב הבא, כאשר נותרו הוא והפעוטה לבדם, התעורר לפתע בקרבו פרץ שלילי של אנרגיה כועסת, מוחו החל לשגע אותו והוא התחיל לחשוב בכל מיני כיוונים על מעשה או תגובה כלשהי שבכוחם לפצותו על הנזק הכספי שנגרם לו ע"י אבי הפעוטה.
לבסוף מוחו הקודח של הנער מצא נתיב אלטרנטיבי מפצה וזאת מבלי שיהיה מודע וער כליל לתרחיש. כך פעל ועשה הנער את מעשיו המגונים בפעוטה, כאילו אין הוא זה שיזם, פעל והיה שותף מלא בסצנריו אלא רק צופה מרוחק שהיה ניצב אי שם בחלל המרוחק.
לימים הפעוטה גדלה וצמחה (ומי יודע אם לא היו עוד מקרים מסיטים נוספים בילדותה של הצעירה והתמה אשר לאיש אין כל מידע מרמז אודותיהם) כאותו צמח מטפס שהובא בדוגמא.
הפעוטה הפכה במהרה לילדה שהפכה לנערה בוגרת כאשר אין לה מושג או חצי מושג מדוע היא מגיבה או פועלת כפי שהיא מגיבה ופועלת בתחום מיניותה החורגת לדעת הכלל...כאשר לדידה התנהגותה האישית נורמטיבית לחלוטין ובאפס טענות, ורק הסביבה המבקרת היא זו שמעוותת את המציאות בדרך וצורת השקפתה הבעייתית.
אז מה נעלם מבינתה של הנערה הבוגרת והמפוקחת ? ה-X פקטור נעלם מבינתה של הנערה הבוגרת והמפוקחת, כיצד היא יכולה לזכור או לדעת את מה שאינה זוכרת ואינה יודעת מלכתחילה?! הווה אומר שהדרך בה הפעוטה התפתחה, צמחה והתחנכה בעקבות שאיפתה אל שמש פסגתה, היתה בעצם דרך שנויה במחלוקת, דרך אשר דמתה בתכליתה לדרכו של הצמח העיוור שבדוגמא, אשר גם הוא סמך והאמין בכל מאודו על אותו חוט שזור שהתווה את דרכו הלאה אל המקום המרוחק והפחות מואר והפחות חמים באורה של השמש.
כך הנערה הבוגרת והמפוקחת של היום היא למעשה הפעוטה הצעירה "והעיוורת" של אתמול, הפעוטה אשר דרכה הייתה כרוכה בין היתר 'בחוט שזור', חוט הנחיה אנונימי שהתווה את כיוון צמיחתה אל 'החושך' (החושך שהינו בתרגום חופשי מעשיו הפסולים, האסורים והדחויים של הנער המופנם והנקמן, מעשים שהפכו ברבות הימים לרגשות מאובנים ומודחקים בנפשה הרכה של הפעוטה שנכפה עליה להפנימן עמוק והרחק תוך מחסן תת-המודע שלה)
כאמור נאיה זו דוגמא אחת מיני רבות ומגוונות באופיין, באיכותן ובקיצוניותן.
כל מקרה דיסהרמוני, בין אם היה מינורי ובין אם היה קריטי אשר קרה היכנשהו בשלהי ימי ילדותנו הצעירה והתמה, נרשם, נצרב ותועד אוטומטית במפת מוחינו - בצידו הימני. זה צד תת-המודע. תת-המודע הוא איזור "עיוור" לכן הפעוטה נחשבת 'לעיוורת' גם, וזאת משום שהפעוטה וכלל הפעוטות, פונים בהכרתם אל הצד המופנם של המוח (צד ימין), הצד הפנימי אינו ניתן לחוויה כאשר אנו במצב של ערות ופיקחון.
האדם המתבגר "שכח" את דרכו פנימה כשם שידע אותה היטב בימי ינקותו.המתבגר ממוקד במרביתו של הזמן בצדו השמאלי של המוח ומדובר במישור חשוך ובלתי מואר, כך ממשיך תהליך צמיחת האדם שמתבגר עוד ועוד וחש יותר ויותר שרב הנסתר על הגלוי.כך הוא נוטה יותר ויותר לשכוח את תקופת ילדותו ועל אחת כמה וכמה את תקופת ינקותו. לכן האנושות לאורך ההיסטוריה כולה פיתחה ועדיין מפתחת דרכים ושיטות שונות ומשונות על מנת להצליח לגשר ולצמצם ככל האפשר את הפער האדיר כגודל היוניברס ששורר בין המודע העילי של זמן 'עכשיו' לבין המודע התחתי של זמן 'עבר' אשר נקרא בימינו 'תת-מודע', באמצעות היפנוזה, אוטו-סוגסטיה, N.L.P, שיחזור גלגולים וכיו"ב.
מצב דיסהרמוני במוח = תאונה שכלית = 'שריטה' = 'שכל ישר פגוע גם 'נדפק' = סטיה מדרך המלך ועוד.בהיעדר הכוונה ואו הבראה מאזנת מיידית בזמן הסמוך להתחוללות התרחיש, אז נרשם הארוע ומתועד עד להתקבעותו המוחלטת והסופית. כך הארוע לכשעצמו הופך בעליל להוות תמרור נוסף אך שגוי, המנחה את צמיחת ההוויה האנושית 'העיוורת' על גבי חוט נחייה על תקן "דרך המלך" שהולך ומתעוות עם כל יום שחולף.
לכן מחקר מדעית אימפרי מוכח באפן חד משמעי אינו קיים בעליל, ולעולם לא יקום שכזה, למעט מחקרים מממונים כאלה ואחרים אשר בזכותם ניתן לשמן את גלגלי תעשיית "הרפואה" המודרנית, הקונבנציונאלית, הפסיכיאטרית והפסיכולוגית גם יחד ואיתם את תעשיית הפורנו ואם נרחיק לכת מעט נגיע עד לסחר בנשים ובילדים לצרכי זנות ושאר מעשים אסורים ופסולים שמחבלים עמוקות בשורשי האנושות כולה הן בפאן הגופני והן בפאן הרוחני הנפשי.
אנחנו גבר ואישה, זכר ונקבה - 2 הכוחות הקוסמיים המגנטיים השולטים ביקום כולו...ואסור שיקרה בלבול בין הקטבים (כאוס בין היוצרות)
כל קוטב מוגדר ומיועד בדיוק ליעודו.הנקבה במצב תמידי של קבלה והזכר במצב תמידי של נתינה
ה. (מקווה שסיפקתי לך חומר למחשבה)
ו. קבלי חן חן על התייחסותך
;){kind=link}