ואת יכולה להפסיד אותה בחינם.
כמה פעמים אני יכולה להיזכר,לראות ולהדחיק.
את בחרת ללכת למקום שאני פגועה בו.
אני אוהבת אותך,שום דבר לא יחליף את זה גם אם אני ממש רוצה.
רק את מעניינת אותי,את האדם היחידי שאני מוכנה להיות איתו במשך כל כך הרבה זמן.
אני דפוקה,אני רוצה את מי שלא רוצה אותי,נכנסת למקומות בהם אני רק נפגעת.
אני מנסה לחשוב על דרך נכונה תמיד.
במקום להסתכן,במקום לא לפחד.
אם הייתי אמיצה מספיק,הייתי אומרת לך ללכת להזדיין.
וזה לא כי באמת עשית משהו רע,זה בגלל שבחיים,אבל בחיים את לא תחזירי אליי את אותה האהבה.
ואני מצליחה היום,כבר התנתקתי מזה.
אבל זה תמיד מאחוריי,זה בא בבום ומזכיר לי את התקופה,את הגינה,את האנשים,
את הצד האפל.
;){kind=link}