ואני תמיד חשבתי שאני כזאת,אבל אני דפוקה כל כך
נגררתי ונגררתי והעזתי ונפלתי.
לא אכפת לי שהוא לא רוצה אותי אני במלא שללתי את האפשרות להתאהב בגבר
אכפת לי מההרגשה שהרגשתי אחרי זה, של הבחורה הזולה והטיפשה.
קיבלתי קצת שוק מעצמי,כן עושים טעיות ואם נדון בין כל אותם החרטות אי אפשר יהיה למצוא חיים
אבל עדיין זה כאילו זימנתי את הטעות הזאת,לא כאילו באמת,
זאת הייתה המטרה שלי לעשות את הטעות הזאת
אבל לא צפיתי את ההרגשה שבאה אחרי.
כנראה למרות הכל אני זונה,כמוהן
וסופה של כול זונה מגיע אחרי התשלום שהיא נשארת עם עצמה ועם הכסף ביד.
אני לא באמת יודעת איך זה להיות זונה,אני רק יודעת שהיום ניסיתי את זה
ולא היה שום כסף,הייתה רק תחושת הריקנות שהדגישה לי
כמה אני מתגעגעת לטוב שלה,לתמימות שלנו,לדברים הקטנים שהלהיטו אותי.
אני באמת כזאת? לא
אני באמת כל כך לבד?כן
אני זונה?לא,אני פשוט ניסיתי ליהנות כמוהם אבל ליהנות זה לא רק מה שרואים מבחוץ.
;){kind=link}