לכתוב עוד משהו שלא יראו,עוד משהו שאנשים לא ידעו עליי.
אני קשה עם עצמי, דווקא עם אנשים שאוהבים אותי אני נסגרת כי אני לא מאמינה שאפשר לאהוב אותי אחרי שמכירים
כי כל מה שאני יכולה להביא לכם פאקיניג דיכאון! אני אוהבת להיות עצובה לא יודעת איך להסביר את זה
משהו ברגש הזה גורם לי ליהנות.
כשאתה עצוב עם אנשים אתם באמת ביחד בזה מבינים אחד את השני
אפשר לפרוץ את הצחוק המתגלגל שברוב הפעמים הוא לא אמיתי.
למה אני מרגישה הכי פחות טובה מכולן,זה שאני לסבית או מבולבלת או אלוהים יודע
לא אומר שאני פחות טובה או מקולקלת.
ואני לא יכולה להיות איתו כי אני לסבית,כי אני אהרוס אותו,כי הוא יעזוב אותי כמו כולם.
לא אכפת לי שתחשבו "מרחמת על עצמה" יותר מדי התעסקתי במה אתם תחשבו עליי
במקום במה אני חושבת על עצמי
ומה אני חושבת? שאני טובה אבל חסומה מדי
בגלל שאין לי למי לדבר,כבר לא חושבת שמישהו רוצה לשמוע.
;){kind=link}