עכשיו שכולם מוכחים,אני לא מצליחה
עומדת עם חיוך חצי מזויף,
בדיחה שמתעקשת לצאת
ולה כל כך קל לספר על עצמה
וזה גורם להרגיש קרובה
אבל אני לא יכולה לספר,כי לימדתי את עצמי
שעכשיו זה לא נכון.
חיה על בדיחות,רק ככה מתבטאת
וכשאני לא
הביטחון יורד ויורד.
שואלת הרבה את עצמי "האם אני בן אדם טוב?"
בגלל מה שעשית שם ושם,את יודעת...
אני רוצה להאמין שכן,שאפשר לתקן,שאף אחד לא מושלם
וגם לי יש הרבה בעיות.






