וכשאת שולחת הודעה יפה שלי,
אין לי מושג למה הלב שלי כל כך פועם.
התחלתי ללבוש לידך תחפושת
תחפושת שאומרת "הנה אני מעריכה את עצמי"
כדי שאולי סוף סוף תביני,
יש לך מה להעריך פה...
אני רוצה להיות לידך שאת עצובה או צוחקת
אני רוצה לגרום לך שמחה
אבל אני מרגישה פתאום
שאולי זה שאני כל כך מכילה אותך,
כל כך פה בשבילך
זה רק גורם לך לקחת אותי כמובן מאליו.
אני לא סתם,
האהבה שלי היא לא סתם,
ויש מה להעריך.
אבל גם כשאת לא מעריכה
הלב שלי עדיין פועם בקצב מהיר מהודעה רק ממך,
אני עדיין יושבת פה מכופפת וחושבת את הדברים האלה
עדיין אני מוכנה לוותר על עצמי למענך.
;){kind=link}