זה בלהגיד אני אוהבת אותך,זה בלחבק,זה בלתמוך ולהקשיב באמת מרצון,
זה לעשות את הטעויות הכל כך נוראיות,זה לאהוב.
לפנייך הייתי כל כך סגורה עד כדי כך שהייתי באה לספר משהו על עצמי
ונהיית כל כך נבוכה,צחוק ביישני היה מחליף את המילים.
החלומות נהפכו לכל כך טובים
הרגשה כזאת של אהבה פתאום מתגברת והיא ממשיכה גם ביום.
אבל לאהוב אותך זה גם כרוך בלהוריד את הערך העצמי שלי,
את לא רואה אותי כיותר מאחות,למרות שאני מרגישה שאת כן
ושאני אוהבת אותך אני מרגישה שכל בן אדם שאני אוהב בחיים לא יאהב אותי בחזרה
באותה דרך...
אני עדיין אוהבת אותך
את מילאת חלל כל כך ריק
גרמת לי לאהוב עוד פעם.
לא רוצה שזה יפסק,רוצה להמשיך לאהוב בלילה וביום
רוצה שהקשר ילך ויעמיק...
אני רוצה להרגיש ככה כל הזמן.
;){kind=link}