לפעמים קשה לי לקבל דברים טובים
משהו בי לא מאמין
וזה אף פעם לא מספיק
משום מה דברים שלא היו שלי הספיקו לי,
אני מרגישה ילדונת
השבוע הזה אילץ אותי לחזק תכונות אופי
איכשהו להתאים את עצמי לזמן המשוגע הזה בחיי,
החנק בגרון,הלילה הקשה,
זה רק שלי
בסופו של דבר ההתמודדות היא לבד
חושבת על החברים
כמה טובה הייתה יכולה להיות התמיכה שלהם
שילכו להזדיין...
אני יושבת בחדר הזה,המקדש הפרטי שלי,המקום שמגן מהגשם
ומהילדים המגעילים שהיו לי בכיתה,
רוצים לקחת אותי מכאן
וכן גם אם את ילדה את תסתדרי,כולנו עוברים את הילדות,
המעבר הזה בין ילדות לבגרות הוא מאוד מטלטל
איך אפשר להיות מוכן לזה בכלל
;){kind=link}