שמשהו מקולקל
אתה מרגיש
שאתה לא בדרך
ועכשיו לילה
אני שוכבת ומחכה
קצת דבילית לא?
הדקות עוברות
ונשאר זמן למחשבות
רעות כמובן
כי ככה זה כשאני לבד
חושבת כמה אמתי מה שבניתי
ובכלל כמה זמן עוד נותר לזה להחזיק
שוב מבט מהיר אל הפלאפון
אין הודעה
כמה דקות
יש הודעה
שוב חיכיתי לה
והיא כתבה מה שרציתי
אבל אני שוב מחכה
שהיא תענה בחזרה
קצת מצחיק לא
מה שעשיתי לכל גבר שניסה להתחיל איתי משהו
אני מרגישה את הגוף רועד מהקור
ומהלחץ
ועל הטעויות שלי חשבתי לבד
שוב מבט מהיר על הפלאפון
אין הודעה
אני בכלל לא יודעת
מתי שמתי את המשפחה שלי
לפנייך
לא זוכרת מתי הדמעות שלי
כבר הפסיקו לצאת
והכתיבה שלי פסקה
חזרתי לרצון לסיים כל פגישה
לאכול ככל העולה על רוחי
לישון יותר
לחשוב יותר
לשנוא
להתבייש
כל הדברים האלה
כבר מקבלים צורה של פעם
והאמת שאני יותר מתחברת לעתיד
מיטה קרה, כוס מים
לברוח גם הרגל ישן.






