מעניין אם כשישברו
אני אפול על הרצפה
אם ארגיש את העולם מתהפך
אם אבכה בלי די
אם אקרע את החולצה שמעליי
עדיין לא שברו לי את הלב
ואני יכולה לדמיין את הכאב
כזה... כמו שמישהו מת?
האם אמצא את עצמי
מנסה באובססיביות למלא לי את החיים
כדי שתראי
או שאתן לעצמי להישבר
אתנתק מכולם
ולא אבוא לדבר
וכשידפקו לי על הדלת
אני אצעק
"תעזבו אותי בשקט, אני רוצה להיות לבד"
עדיין לא שברו לי את הלב
אבל לה שברו
והוא אמר
שכבר לא אכפת לו
מהלב שלה
ואת האמת
שהיא עדיין בוכה קצת כשהיא חושבת עליו
כבר עבר כל כך הרבה זמן
והוא עדיין לא מצאה מישהו שמשתווה אליו
בחורים אחרים לא מעוניינים בה
כי היא מדברת רק עליו
והיא רק רוצה להניח עליו את הראש כמו פעם
ולא לדאוג מהרגע שלא תראה אותו שוב
וזה העציב אותי עד דמעות
לחשוב איך החיים עוברים מהכול לכלום
איך מלקנות בגדים ולחכות שיראה מה תלבשי
את קונה בגדים ועצובה
מחביאה אותם בסוף הארון
ומחכה
שתראי אותו בדרך
ואולי יחשוב לעצמו
איך וויתרתי עליה
כשהיא כל כך יפה
עדיין לא שברו לי את הלב
אבל אני יכולה לדמיין
אותך עם מישהי אחרת
אותך אוהבת
איך אשמע את השירים שלנו
ולא תהיי שם להיזכר
איך לא תחבקי אותי בלילה
איך לא אצחיק אותך יותר
איך נפסיק לדמיין
עתיד ביחד
עדיין לא שברו לי את הלב
אבל כשישברו
אני חושבת שאגיב כמוה
ואגיד
שלמרות זאת
זה היה שווה.
;){kind=link}