מרגיש לי קצת עצוב
אני תמיד חושבת
שאף פעם לא באמת התקבלתי אליו
שעברתי את המבחנים בנס
כאילו שום דבר לא מרגיש לי אמת
לא מבינים פה את השקט שלי
ואת העצבים שלי
את השמחה שלי
העור המקולף
הציפורניים הקצוצות
המשקל שעלה
אני מסתכלת במראה
אל תוך העיניים
איזה מזל שהן נשארו כמו שהן
העבר מאחוריי
לפעמים מסתכלת על תמונות וגאה
סוף סוף
הייתה לי תקופה
שלא הרגשתי בה לבד
אבל עכשיו
אני שום נלחמת
איך פספסתי הזדמנות
להיות משהו אחר
הירח היה יפה אתמול
והנשיקה שלה הייתה רכה
ואני יודעת שהיא אוהבת אותי
והעולם מכיר באהבה שלנו
שזה בכלל יוצא מהכלל
אבל אני לבד
עם האהבה שלה






