אבל אני צריכה כדי שאני אוכל להתחיל עם החיים שלי.
תמיד היה לי את זה זה לא קרה ברגע ותמיד שמרתי את זה כי פחדתי מהמבטים,מההתרחקות.
אני לא יודעת איך להתמודד עם החיים האלה ואני לא יודעת מה יקרה אחרי שתקראי את זה
אני מניחה שאני אמשיך להיות מי שאני,רק נקייה מהפחד.
אני מרגישה שאת מעריכה אותי והדבר האחרון שאני רוצה זה לאכזב אותך
ולגרום לך להרגיש לא בנוח אבל זאת אני ואני לא יכולה לשנות את זה
אני גם לא רוצה,אני רוצה שיאהבו אותי כמו שאני ונמאס לי לחשוב כל כך הרבה על ההזדמנות לשנות את זה.
אני יודעת שתקבלי אותי בכל מצב כמו שאני אותך ואני רוצה שאת תהיי מאושרת כי מגיע לך
את הבן אדם הכי קדוש שאני מכירה את תמיד דואגת לאחרים ואז לעצמך ואת חושבת שלא רואים ולא מעריכים
אבל אני כן,גם אם אני לא אומרת את זה.
היו הרבה ימים שלא רציתי לצאת מהחדר הייתי בוכה הרבה בעיקר בלילות שכולם ישנים ושם באמת הייתי צריכה להתמודד עם עצמי ועם המחשבות שניסיתי להסתיר ביום יום את יודעת שמתחת לחזות שלי אני בכיינית לא קטנה.
אני מרגישה שהיום אני שלמה עם זה,שזה בסדר שאני נורמלית
אז אמא יקרה שלי אם לא הבנת עד עכשיו
אני אוהבת בנות,לפחות אני לא רוצחת או משוגעת או משהו מטורף אחר
ואני צריכה את העזרה שלך אחרת אני באמת אתחיל להשתגע.
אף פעם לא הייתי חבקנית גדולה ואף פעם לא הרבתי במילים על מה שאני מרגישה אז אם לא ידעת,לא משנה מה יקרה,
אני אוהבת אותך.
;){kind=link}